שיער וציפורניים: מה באמת עוזר

השאלה שלא ציפיתי לה

כמאמן, ציפיתי לשאלות על ריצה, על ברכיים ועל חלבון. לא ציפיתי שהורים בצד המגרש ישאלו אותי על שיער. אבל הם שואלים — בדרך כלל אחרי כמה חודשים קשים, עם טלפון מלא בפרסומות לשמנים, סרומים וסוכריות גומי.

התשובה שלי תמיד זהה, והיא פחות מרגשת מהפרסומות: שיער וציפורניים נבנים מבפנים, לאט, ממה שאוכלים ומאיך שחיים. אני מאמן, לא רופא ולא רופא עור. מי ששם לב לנשירה פתאומית או חזקה, לקרחות, או לציפורניים שמשנות צורה או צבע — קודם כול לרופא. זו לא שאלה של אורח חיים.

לכל השאר, הנה מה שבאמת משנה.

מתחילים בסבלנות

שיער צומח בערך סנטימטר אחד בחודש. ציפורניים צומחות לאט עוד יותר — ציפורן של יד צריכה בערך ארבעה עד שישה חודשים כדי להתחדש לגמרי. כלומר, כל מה שאתם משנים היום מגיע לשורש תוך שבועות, ונראה באורך רק אחרי חודשים.

בגלל זה רוב הסיפורים של ״זה לא עבד״ הם בעצם סיפורים של ״הפסקתי אחרי שלושה שבועות״.

השיער מנהל יומן. מה שאתם עושים היום, הוא יראה לכם בעוד שלושה חודשים.

ממה בנויים שיער וציפורניים

שיער וציפורניים בנויים בעיקר מקרטין — חלבון. אז השאלה הראשונה היא לא איזה ויטמין, אלא האם יש מספיק חלבון בצלחת לאורך היום. ביצים, דגים, עוף, קטניות, קוטג׳, יוגורט, טחינה.

אחר כך מגיעים הרכיבים עם תפקיד ברור ומוכר:

• אבץ תורם לשמירה על שיער תקין ועל ציפורניים תקינות. נמצא בבשר, בגרעיני דלעת, בחומוס, בעדשים ובדגנים מלאים.
• ביוטין תורם לשמירה על שיער תקין. נמצא בביצים, באגוזים, בזרעים ובקטניות.
• סלניום תורם לשמירה על שיער וציפורניים תקינים. כמה אגוזי ברזיל, דגים וביצים הם מקורות טובים.
• ברזל תורם להובלה תקינה של חמצן בגוף. בשר אדום, עדשים, חומוס ועלים ירוקים — יחד עם ויטמין C (לימון, פלפל, עגבנייה), כי ויטמין C מגביר את ספיגת הברזל.

צלחת ישראלית מכסה את רוב זה בלי להתאמץ: חומוס עם ביצה, מרק עדשים, סלט עם לימון וגרעיני דלעת, דג ביום שישי.

שינה ולחץ הם לא נושאים ״רכים״

זקיקי השיער הם מהתאים העסוקים ביותר בגוף, והם לא אוהבים בלגן. הרבה אנשים מגלים יותר שיער במברשת חודשיים־שלושה אחרי תקופה לחוצה — מעבר דירה, עונה קשה בעבודה, אירוע גדול. כשהם רואים את זה, הלחץ כבר מאחוריהם, אז הם לא מחברים בין השניים.

מה שעוזר כאן הוא לא מוצר. אלה הבסיסים המשעממים: שבע שעות שינה, ארוחות סדירות במקום לדלג ואז להתפוצץ, ומשהו שמוריד את הגוף בסוף היום — הליכה, מקלחת, טלפון שנשאר מחוץ לחדר השינה.

לטפל בהם בעדינות

חלק ממה שפוגע בשיער ובציפורניים מגיע מבחוץ:

• מים חמים מאוד ומכשירי חימום כל יום.
• קוקו הדוק באותו מקום בדיוק.
• להשתמש בציפורניים ככלי עבודה — לפתוח פחיות, לגרד מדבקות.
• סבון כלים בלי כפפות.

אף אחד מהם לא דרמטי. ביחד, כל יום, הם מצטברים.

מה אני רואה אצל ספורטאים

אצל נערים שמתאמנים הרבה, הדבר הראשון שנפגע כשהאוכל לא מספיק הוא לא השרירים — זו האנרגיה, ואחר כך הציפורניים והשיער. גוף שעובד קשה מחלק משאבים לפי סדר עדיפויות, ושיער וציפורניים נמצאים בסוף התור. זו לא סיבה לדאגה, זה מידע: אם אתם מתאמנים יותר, אוכלים פחות או ישנים פחות — אל תצפו שהשיער יהיה הדבר הראשון שייראה מצוין. תדאגו לבסיס, והוא יגיע אחרון, אבל יגיע. אני אומר את זה גם להורים: לפני שקונים עוד שמפו, תסתכלו מה הילד אוכל בבוקר ובצהריים.

איפה תוסף נכנס לתמונה

אוכל קודם. מי שרוצה להוסיף משהו — שיבחר לפי רכיבים עם תפקיד אמיתי, לא לפי הבטחות. אצלי זה סאשט B-Yng במים בערב, כחלק משגרה שקטה של סוף היום — אחרי הצלחת, אחרי השינה, אף פעם לא במקומן.

השבוע

שני דברים קטנים, שבעה ימים:

• חלבון בכל ארוחה, כולל ארוחת הבוקר.
• חופן אחד של זרעים או אגוזים ביום — גרעיני דלעת, שקדים, או שני אגוזי ברזיל.

צלמו היום את הציפורניים. שימו תזכורת בטלפון לעוד שלושה חודשים, וצלמו שוב. הסבלנות היא חלק מהשגרה.